השבוע ביקרתי באחת מהפעולות של תנועת הנוער "ליגת הבנות הגרמניות".
בכניסה למבנה מונף דגל של הסמל הנאצי- צלב הקרס, המקום היה נקי, מסודר ומרשים.

נכנסתי אל האולם בו התקיימה הפעולה ועל הקיר התנוססה סיסמת התנועה בענק " להיות נאמנות, להיות טהורות, להיות גרמניות!", הבנות העדינות כבר ישבו בשורות.

אז נכנסה לחדר המדריכה שלהן מלווה באיש מכובד, הבנות קמו ביראת כבוד וישבו לאחר שניתן להן הסימן.
אווה המדריכה הציגה לפניהן את קארל המרצה האורח, והסבירה להן כי היום תהיה פעולה עיונית ומלמדת על עקרונות ודברים בסיסיים שעל כל אחד לדעת.
קארל שוב הציג את עצמו ואז החל לדבר, הוא הסביר להן על החלוקה הטבעית של בני האדם לגזעים וכי הגזע שלהם- הגזע הארי הוא העליון והמשובח ביותר.
הוא הוסיף ואמר כי במלחמת הגזעים הזו הגזעים הנחותים יותר יושמדו ויעלמו, אך להן אין כל סיבה לדאגה.
על מנת להמחיש ולחזק את דברו הוא הראה לבנות כיצד ניתן להבחין בין הגזעים, את המדידות והבדיקות השונות שעל כל אדם לעבור.
הבנות ישבו בשקט מופתי והפנימו את דבריו של קארל.
אני מאוד מעריך את ההחלטה של אווה ושל התנועה בכלל להעשיר את הידע של הבנות בצורה שכזו, כך באמת נצליח לטהר את העולם.
מאוד נהנתי והשכלתי ואשמח לבוא ולבקר שוב.

 

14.9.1940
פרידריך שטרזמן,
מתוך עיתון: דר אנגריף

 

היום רציתי לדבר על האירוע שבטח רובכם שמעתם עליו, הפוגרום המזוויע שהתרחש לפני שלושה ימים, בלילה שבין ה9 ל10 בנובמבר.
לצערי הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, בדיוק שבתי מבית הכנסת שברחוב המקביל לביתי כשלפתע שמעתי צרחות עזות, צעקות שזועקות לעזרה. אני מתחיל להריח עשן באויר וכשאני מסתובב אני רואה את אותו בית כנסת שממש הייתי בו לפני רגע עולה באש. נסתי מהמקום במהירות ולאורך ריצתי אני שומע זגוגיות מתנפצות מכל עבר. נכנסתי לסמטה צדדית ושוממת על מנת להירגע ולחשוב על יציאה מהמצב.
בעודי מעכל את מראות עיני אני מבחין בקבוצת נערים צועדים ברחוב, הם היו נראים ממש כמו חיילים. הלכו בצורה אחידה וצעקו בקול סיסמאות.
אזרתי מעט אומץ והתקדמתי אל קדמת הסמטה כשפתאום נשמעה פקודה באויר והם החלו לפרוץ לבתים ברחוב. לא האמנתי שילדים כל כך צעירים מסוגלים להיות כה אכזריים. הם ניפצו חלונות וללא רחמים הרסו את כל הניצב בדרכם. איך זה יכול להיות? איך מחנכים את הילדים התמימים האלה?
הייתי אומר כי אני חסר מזל בגלל שנכלאתי לאירוע המחריד הזה, אך אני מאמין שאני בר מזל ושאלוהים איתי והוא רוצה שאני אעביר את זה הלאה.

12.11.38 מתוך עיתון: אוסטיידישה צייטונג

הנני נמצא בגרמניה הקסומה, ביער אורנים ליד זרניקוב. הצטרפתי לתנועת הנוער הגרמנית "הנוער ההיטלראי" לכבוד פרוייקט חדש שהם מוציאים לפועל.
לקחתי לראיון את רולף זונטג, נער מהתנועה ושאלתי אותו מספר שאלות:
רולף, התוכל לספר לנו את מטרת הפרוייקט?
כמובן, בעצם הרעיון הוא לקחת את יער האורנים הירוק הזה ולשתול בו כמאה עצי ארזית שכאמור באביב צבעם משתנה לצהוב. את עצי הארזית נסדר בצורה החשובה ביותר הלא היא צלב הקרס. וכך בכל אביב יבלטו עצי הארזית ויווצר צלב קרס מרשים.
וואו איזה רעיון מקסים ומקורי, הייתי רוצה לדעת את המניע שלכם, מדוע אתם עושים זאת?
קודם כל, אנחנו מקימים את היער הזה מתוך אמונה והערצה לשלטון הנאצי, אך הסיבה העיקרית היא בעצם מתנה לכבוד יום הולדתו ה48 של היטלר שחל באביב!
תודה רבה לך רולף, נעמת לי מאוד אני מאחל לך המון בהצלחה ומי ייתן שהפרוייקט יצליח.
תודה לך!


יום הולדת שמח היטלר!


12.2.1937 מתוך עיתון אקסיון פרנסס

תנועות נוער נאציות 1

מאת: אינגרד הפנר

בשבוע האחרון ליוויתי את הפעילות של אחת מתנועות הנוער של בני .גרמניה הצעירים Deutsches Jungvolk , התנועה היא לבנים בגילאים 10-14

כשהגעתי למקום עמדו הילדים בשתי שורות ישרות ומסודרות, זקופים ואחידים. הם נשבעו את השבועה הקבועה "בנוכחות דם כרזה זו המייצגת את הפיהרר שלנו, אני נשבע להקדיש את כל האנרגיות שלי ואת כוחי למושיע של ארצנו, אדולף היטלר. אני מוכן לוותר על חיי למענו, כה יעזור לי אלוהים".
זה עורר בליבי התרגשות שילדים כה צעירים שעדיין מתלבטים איזה צעצוע לקנות, בוחרים להקריב הכל למען גרמניה ולמען הפיהרר.

לאחר השבועה הם עברו סדנת הכנה לטיול המחנאות שאליו יצאו בשבוע הבא.
נדהמתי לראות את הסדר והמשמעת, לאורך כל ההסברים אין אחד שפצה את פיו, הם עמדו בשקט מופתי ובעיניהם מבטי ציפייה והערצה.

לאחר צפייתי בפעילות בעצם הבנתי, שהילדים הארים והאיכותיים האלה, הם בעצם מה שיגרום לגרמניה להישמר טהורה, והתמלאתי בהערכה.

מתוך עיתון: פלקישר באובכטר

הילדים בסדנת ההכנה למחנאות.