יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

היום רציתי לדבר על האירוע שבטח רובכם שמעתם עליו, הפוגרום המזוויע שהתרחש לפני שלושה ימים, בלילה שבין ה9 ל10 בנובמבר.
לצערי הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, בדיוק שבתי מבית הכנסת שברחוב המקביל לביתי כשלפתע שמעתי צרחות עזות, צעקות שזועקות לעזרה. אני מתחיל להריח עשן באויר וכשאני מסתובב אני רואה את אותו בית כנסת שממש הייתי בו לפני רגע עולה באש. נסתי מהמקום במהירות ולאורך ריצתי אני שומע זגוגיות מתנפצות מכל עבר. נכנסתי לסמטה צדדית ושוממת על מנת להירגע ולחשוב על יציאה מהמצב.
בעודי מעכל את מראות עיני אני מבחין בקבוצת נערים צועדים ברחוב, הם היו נראים ממש כמו חיילים. הלכו בצורה אחידה וצעקו בקול סיסמאות.
אזרתי מעט אומץ והתקדמתי אל קדמת הסמטה כשפתאום נשמעה פקודה באויר והם החלו לפרוץ לבתים ברחוב. לא האמנתי שילדים כל כך צעירים מסוגלים להיות כה אכזריים. הם ניפצו חלונות וללא רחמים הרסו את כל הניצב בדרכם. איך זה יכול להיות? איך מחנכים את הילדים התמימים האלה?

הייתי אומר כי אני חסר מזל בגלל שנכלאתי לאירוע המחריד הזה, אך אני מאמין שאני בר מזל ושאלוהים איתי והוא רוצה שאני אעביר את זה הלאה.


12.11.38 מתוך עיתון: אוסטיידישה צייטונג

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה